יום חמישי, 29 באוקטובר 2015

רבין מת!
אמרו בלי מילים מסכי הטלוויזיה
בפיצרייה ריקה בעיר נידחת.

בדיוק יצאנו מסרט
ונכנסנו לסרט מסוג אחר
סרט אימה

רבין ואני זה סיפור ארוך
אני זוכר שנפגשנו לראשונה בכדורי
אני הייתי סוחב סיגריות מהמכולת
וביחד היינו מעשנים מאחורי התחנה

בכינו ביחד על הכותל
בעצם אני בכיתי
רבין היה קר רוח
רק הדליק עוד סיגריה
וינק אותה כאילו חייו תלויים בה

כשהלבישו אותו במדי אס אס
הוא אמר "עזוב, אלה סתם פושטקים"
אני הייתי אז פושטק
ועזבתי את זה

רציתי להגיד לו שיזהר
רציתי לספר לו שאנשים פה איבדו פרופורציות
את כל מה שרציתי להגיד לו
רציתי להגיד לי

הייתי קיצוני בזמנו
הייתי ילד
בן שש עשרה
מושתן שעבר שטיפות מוח

אני זוכר ביום שאחרי
אני יושב באוטובוס
בדרך לישיבה התיכונית בה למדתי
ברדיו דיברו עליך
ואני חשבתי על הילדים שלך
על הנכדים שלך

על מה בנאדם הולך ובאיזו קלות
ולמי יש מונופול על החכמה ועל הצדק?
ולמי אלוהים נתן את המנדט
לשפוט בני אדם לחיים או למוות?

אני זוכר שאני יושב באוטובוס
ואני בוכה, עליך, עליי
בוכה

אני זוכר את גלויי השמחה
של אנשים שאיבדו צלם
ששכחו מה היא דמוקרטיה
את קדושת החיים
מה הוא הדיבר "לא תרצח"
בלי פרשנויות, בלי סייגים
פשוט לא, ל א  ת ר צ ח !
http://www.amour.co.il/amour-media-author-itayman

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה