פעם חשבתי
שכיתום יש לי 
מונופול על האבל
מונופול על השכול
חשבתי שאוכל
לדבר ולנחם
כל יתום ואלמנה
אחים והורים שכולים
דר' דוליטל של השכול
והייתי יושב מול אח או אב שכול
יתום או אלמנה
ושותק
מה כבר אוכל לומר להם?
אין מילים מול שכול
הרי כל נופל או הרוג
כל חלל מותיר חלל
וכל אדם ששכל
מתאבל בדרכו
מתמודד בדרכו
ומה אוכל להוסיף
ללמד אדם להתאבל?
האם אני יודע להתאבל?
ואני שותק
ומתוך השתיקה באה ההבנה
שאת החלל
לא ניתן למלא במילים
ואת השכול לא ניתן להגדיר