Follow by Email

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

יש לה את האף שלך
והפה שלך
השער שלך
והיופי שלך
והעיניים הן
אחת שלי ואחת שלך
וההומור שלי
והציניות שלי
והיא מיוחדת כמו שרק היא
כי היא אמנם שילוב
שלך ושלי
אבל היא לא את
ולא אני
היא כל כך היא
שזה מדהים
שזה מקסים!

לא מתגלח
לא מסתפר
אין לזה משמעות בעיניי
לא מאז שהלכת
בשבילך 
הייתי מוכן גם שעווה
אבל את אמרת
שלסבול בשבילך
זאת לא המשמעות
של האהבה
ואני סבלתי בשבילך
בשקט
אבל סבלתי
עכשיו שהלכת
אני לא סובל
אני מת
דמעות הן רגשות
דמעות הן מילים
דמעות הן חברות
חברות של הכרית
ובלילה איני ישן
מכיוון שבלילה
יושבות עליי לרכל
עד שפוסקות המילים
לשטוף את הכרית
ונרדמים כולנו יחד
עד זמן שחרית
בלילה הבא
אומר אני לא עוד
אין לי כוח יותר לבכות
אך הדמעות
פטפטניות
ועל רכילות עם חברה
אינן מוותרות
ראיתי אותי ברחוב
כמעט לא זיהיתי 
את עצמי
ולא פלא שכך
אמנם עברו
עשרים שנה
ונראה שהכל
אך כלום
לא השתנה
הפנים התעגלו מאז
גם הבטן
שיער על הפנים
החליף את זה שעל הראש
אבל העיניים
העיניים אותן עיניים
עצובות
ביישניות
עמוק בפנים ישנו אור
שבהיכרות קרובה
ניתן להבחין בו
אך כזרים ברחוב
היינו שתי נשמות זהות
עצובות
ביישניות



אני נשכב במיטה
ומרגיש שאני צולל
לתוך המזרון
לתוך אינסוף
ואני מנסה 
לעצור את הנפילה
לעצום עיניים ולהרדם
אך מהירות הנפילה
רק מתגברת
אני מביט במאוורר התקרה
ונראה שהוא עצר
והחדר מסתובב סביבו
היצר עכשיו מושיט לי יד
לעצור את הנפילה
אך אני לא מוותר
לא כל כך מהר
הכדור ימתין לתורו
נכנס ללילה הלבן
כמו לחציית אגם
מקווה שיהיה לי הכוח
שיהיה לי אוויר
כדי להגיע לקצהו השני
אסור להפסיק לנוע
מי שנשאר סטטי
טובע
מי שעוצר
נרדם על ההגה
ונפסל
אלה חוקי הפורמט
מוקדש לאשתי!
את מושיטה לי את ידך
ואני רוצה
למלא אותה בכל טוב
אבל כל מה שיש לי
זה אותי
אז אני ממלא את ידך בי
וזה נעים לך
וגם לי
חוצה את הלילה
במכונית ישנה
הרדיו מנגן
שירים מוכרים
שירים של לילה
כל מה שצריך
יש לי פה
מכונית
רדיו
והגה לתופף עליו
רק את לא פה
אז נוסע אלייך
חוצה את הלילה אלייך
עם אור ראשון אמצא אותך
אצבעות עדינות
מעבירות עוד דף
עיניים צמאות
גומעות את המילים
שפתיים חושניות
מקריאות בלחש
ואני צופה בך מהצד
אני קורא אותך
כמו ספר הרפתקאות
פתוח לעיניי
ואני סקרן
והספר מותח
ואת מסקרנת
אני יכול להביט בך שעות
יושבת
קוראת
מידיי פעם יעלה חיוך
אולי תזילי דמעה
ואני איתך
מזיל דמעה
שמחייכת אלייך
כמהה אלייך
כרגביי אדמה ליורה
צמא אלייך
כנווד בלב מדבר
ואת מרווה אותי
את כמו אגלי טל
על עלה רענן
את כמו מעיין
בנווה מדבר
צוננת ומחייה
ואתך אני מרגיש
צונן ורענן
אתך אני מרגיש
חי!
כשהרגש שבי
משיק לרע שבחוץ
הוא מתכדר כקיפוד
מסתתר בשריון כצב
ואף שהרוע עבר 
לקורבן הבא
הרגש חושש
חושש להפגע
חושש להתרגש
יושב לו בפינה וממתין
עד שיבואו
הטנקים של בעלות הברית
ויבשרו על סיום הכיבוש
על בוא השלום
אך הנזק נעשה
ולרגש יש שריטה
מקועקעת עמוק
שלא תרפא
אולי תגליד
אך תשאיר צלקת
שתהיה כגל-עד
כמצבה לתמימות שאבדה
זה יום ההולדת ראשון שלך
מאז שהכרנו
ואני מרגיש
שאני מכיר אותך מתמיד
מרגיש שהייתי בביתך
ואת בביתי
שביקרתי את משפחתך
ואת את משפחתי
שאני יודע איך לרגש אותך
איך לפנק
באיזו נקודה את דומעת
ובאיזו צוחקת
אבל אני רק מנחש
אני רק כותב
וכשאת אוהבת את מתרגשת
וכשמתרגשת אומרת
וכשאת אומרת שמתרגשת
אני נמס
איך לא?
אז יומולדת שמח מותק
שנים רבות של אושר ושמחה
של צחוק ואהבה
נחת מהילדים והרבה בריאות!
בכל לילה אני מת
ובבוקר נולד מחדש
כמו נחש המשיל עורו
כמו קיר המתקלף מהסיד
כך גם אני
מגיע בבוקרו של יום חדש
נקי מטעויות האתמול
חף מדאגות
*הלוואי
ואת עוברת על גופי
ס"מ אחר ס"מ
לא מפספסת נקודה
בנשיכות קטנות
כמו נמליי אש
ואני מתמסר לכאב
ויוצאת לי אנחה לא רצונית
אני מתחנן שתפסיקי
אבל את ממשיכה
וכשאת מסיימת איתי
אני לא נמצא
רק גוף
בלי תוכן
אני מזמן עברתי
לרקיע השביעי
או משהו כזה
אבל מי סופר?
"הוא אהבת חיי" היא אומרת
הוא גורם לי לקום בבוקר עם חיוך
ולחלום חלומות נעימים
אני לא מתכוונת לחיות בעבר
מסתכלת קדימה
כיבו אותי ולא עוד
אני רוצה לאהוב
אני רוצה להיות אהובה
איתו זה אחרת
אני רואה אותנו מזדקנים יחד
עזוב כסף
עזוב בית
הוא אוהב אותי
אתה מבין?
ואני מבין ולוגם עוד שלוק מהקפה
ושותק...
למה אתה שותק? היא שואלת...
ודמעה זולגת ומגיחה
מתחת למשקפי השמש שלי
"אני מאושר בשבילך"
אני מצליח להוציא בקול חנוק
"חשוב לי שתהיי מאושרת
וזאת דאגה אחת פחות מבחינתי"
ולא שדאגתי
היא יכולה לזכות בכל גבר
אבל פאק איט, זה מרגש
אתה כותב סטטוס
דווקא לא רע
אולי אפילו עלית ל"מצייצים"
בשעה הראשונה הלייקים עפים
תגובות מפרגנות ואתה עונה ומודה
כמה שעות אחר כך לייק פה
תגובה שם, ההתלהבות קצת שכחה
עוברים כמה ימים
וכבר שכחת מהסטטוס
פתאום התראה
מישהי
דווקא חמודה
אולי רווקה אולי לא
הגיבה
דווקא במתיקות
אולי חחחחחחח
או ביג לייק
או אהבתי עם לב קטן....
ואתה עונה לה
ומוסיף גם לב קטן
והיא שוב מגיבה ואתה עונה
ואתם מרגישים כאילו אתם לבד בפיד
ולרגע היקום התכווץ לו
ואיחד אתכם ל"מומנט" קטן
ואתה כבר רואה אתכם
עוברים לפרטי ולטלפון
עוברים לגור יחד
ומולידים פייסבוקיסטים קטנים
עוד מעט
מישהו יגלה שהסטטוס הוקפץ
ויפריע לכם
אבל עד אז זה רק אתם
והלב הקטן שהוספתם בתגובה
ואתם כמו רוקדים במסיבה
ואתם מנותקים מהעולם
רק אתה והיא והרחבה
אני בסחרור
משקר לעצמי
משקר לכולם
שקר גורר שקר
מוותר לעצמי
מוותר על עצמי
ויתור גורר ויתור
נסוג מבלי להילחם
ניכנע בלי מאבק
אני נופל
בבור ללא תחתית
מתפלל למכה
לתחתית
או ליד שתאסוף אותי
רק שתיפסק הנפילה...
יום ראשון
ורסיסיי גשם
חשופית על עלה,
שלולית בוצית,
אופניים חלודים,
ילד רץ להסעת בית ספר,
זריחה מאוחרת
ושירים של בוקר!
דברים שעושים לי שמח
הם
דברים שעושים לי עצוב
הכל מתערבב
רגשות ותחושות
עבר ועתיד
מחשבה ומציאות
רק השגרה
תעיר אותי מההזייה
את מביטה בי 
מחלון המטבח
בזמן שאני מדיח כלים
אני בודק אותך מידי פעם
אם את עדיין בשלך
מבטינו מצטלבים
אני רואה את הקושי בעינייך
רואה את התחינה במבטך
אני יודע שזה לא קל
לחיות כמו שאת חיה
אבל עם כל המבט
החתולי האצילי בפנייך
זה לא יעבוד ביניינו
אני גבר של כלבים
ולפעמים כשאנחנו שוכבים
אני עוצם עיניים
ומדמיין אותנו
לא פה
במקום רחוק
אולי ארמון
או אחוזה של רוזנים
במיטה ענקית
באולם ריק
ונטול רגש
וכך גם המגע
הוא רק מגע
אז אני פוקח עיניים
ורואה אותך מולי
ועולה לי חיוך בלתי נראה
ואת לא תדעי
כי להיות אתך כאן ועכשיו
אין דבר שישווה לזה

דמעות
כמו רסיסיי לב
פיסות נשמה
זולגות על לחיי
רק כך אוציא את הכאב
רק כך אנקה נשמתי
וכשנשמתי נקייה
אפנה מקום
לכאב הבא
שכבר מתדפק
על דלתות
חדריי לבי
אני מאוהב
מאוהב בתחושה
וברגע
מאוהב באנשים
ובנשים
מאוהב בעבר
ובעתיד
מאוהב בשקיעה
ובזריחה
מאוהב בגשם
וברוח
אני מאוהב בך 
ומאוהב בלהיות מאוהב!
"תכתוב לי משהו" היא אומרת
"בשבילך עד חצי ג'יגה מותק
אבל תני לי רגע לבד..." אני אומר
"חשבתי שאתה יכול לכתוב ברגע,
בכל מצב, בכל שעה" היא מקשה
"דמייני לך" אני אומר
"את בטיסה ויש לך פיפי, עוד עשר
דקות הנחיתה ויש אחרייך עוד
שלושה אנשים בתור"
"מה הקשר"?
"חכי להמשך, בקיצור את מנסה לעשות פיפי אבל לא יוצא לך
את יודעת שאת צריכה ואת לא רוצה
שאחרי הנחיתה עם כל הלחץ של המזוודות ולאסוף את המתנות מהדיוטי
תהיי במשבר של עכשיו במכנסיים
או לעולם לא...
בקיצור מילים הן כמו פיפי..."
"בואנ'ה אתה שרוט..."
ואת שואלת
מדוע לא שקט לבך
ואני עונה 
אולי מהכל
ואולי מכלום
ואת שואלת
ומתי ישקוט
ואני אומר
כשידום
ליום ההולדת שלך 
שלחתי לך לב
לא סתם לב
את הלב שלי
בתוך צנצנת פורמלין
אני כבר אסתדר
העיקר שהלב שלי שלך
לא לכל אחת אני שולח לב
בטח לא את שלי
את צריכה להיות
משהו מיוחד כדי לקבל ממני לב
ואת כזאת
הכי מיוחדת
אז רק תתייחסי אליו יפה
הוא אוכל (סרטים) כל היום
ורגיש לכל דבר כמעט
אבל את תראי
שכשתחזרי הביתה
מיום עבודה
ותהיי עייפה ומבואסת
הוא יקשקש בשבילך בזנב
ויקפוץ משמחה
אז יומולדת שמח מאמי
ואל תשכחי
הוא מפונק אבל מחזיר אהבה!
 
אנחנו שוכבים בצלו של עץ
מביטים בעננים 
מבעד לענפים
רואים אותם נעים
כמו חיינו
אנחנו משלבים אצבעות
וטוב לי
אני מרגיש איך חם לי מבפנים
והלב הולם בעצמה
אני לוקח לך את היד
ומניח אותה על לבי
"אתה כזה כוסית" את אומרת...
אבל שום דבר
לא יהרוס לי את הרגע
ואני מרגיש רטיבות
שזולגת לי על הלחי
ואת אומרת
"חחחחחחחחחחחחח
חירבנה עליך ציפור"
סעמק!
נשקי אותי
להעביר טעם של וויסקי מר
נשקי אותי
לחמם אחרי לילה קר
נשקי אותי
להשכיח את שעבר
נשקי אותי
נשקי אותי כבר!
הוא היה אלוף העולם בשקרים
זה התחיל כשאמא שאלה אותו 
אם יש לו שעורי בית, הוא אמר שלא
והעדיף ללכת לשחק עם חברים
אחר כך שיקר ששטף ידיים לפני האוכל
הוא הבין שעלה פה על משהו
ובחר בדרך הקלה
תמיד שיקר
הילדה שאהבה אותו שאלה אם אוהב
הוא אמר שכן וגם שהיא מאוד יפה
ואחרי שבוע עבר לאחרת
ששברה לו את הלב
בבגרויות העתיק
ובגיבוש לסיירת קיצר
השקר האחרון שלו היה בפעולה ההיא
כששאלו אם כולם בסדר
והוא אמר שכן
למרות שכבר היה לו חור ליד הלב
וכל השקרים נשפכו לו החוצה
והפעם החובש שיקר לו
ואמר שבאמת הכל יהיה בסדר
ושהוא ייצא מזה
ובאמת שהכל בסדר
היום הוא בטח לוקח את כל הקופה
במשחק פוקר עם אלוהים...
ולפעמים את עולה לי בחלום
ואת יפה
ואני רואה אותנו יחד
אחרי שנים של זוגיות
ואני רואה את הכל
אבל זה רץ לי כמו שקופיות
בלי רצף ובלי קשר
ואנחנו גרים בפרבר
לא רחוב מאמסטרדם
ויש לנו בית עם גשר מעץ
והילדים מתנדנדים
על נדנדה מגלגל וחבל
שתלויה על עץ ברוש ענקי
כמו שהיה לי בילדותי
ונטעתי לנו עץ שסק בגינה
אני מקווה שיגדל ויניב פרי
ואנחנו רוכבים על אופניים ישנים
לאורך התעלה
ואז זה בא לי כמו פלשבק
אני רואה את האבן ואת לא
ואת פוגעת בה
ואני מתעורר
מכוסה בזיעה קרה
ויודע שזה רק חלום
ואין לי מה לדאוג
אנחנו חיים ומתים רק
פעם אחת ואת,
את שלך כבר ניצלת...
זה לא הסוף
זאת רק ההתחלה
זוכר אותך עכשיו
זיכרון שלא ימוש
זה רק מתחדד
זמנים יחלפו
זמן לא באמת חולף
זאת רק אשליה
זיק של תקווה
זיו של פניך
זכר לימים ההם
זכר לימים טובים
זוכר את מי שהיית
זכרתי את מי שהייתי...
בא אלייך אחרי ליל נדודים
בגוף ובנפש
בא אלייך 
אל המיטה החמה
אל גופך החם
מעביר יד משוטטת
נוגעת מרחפת
כמו יד העוברת
על ראש השיבולים
משרטטת קימורייך
כמו יד על פני המים
נעה עם תנועת הגלים
ועורך רך כענן
ואני חודר דרכו אל ליבך
אל נשמתך
סליחה, אחרי החגים זה פה?
ראש השנה: עוד אחורה...
אחרי החגים זה פה?
יום כיפור: אחורה...
אחרי החגים?
סוכות: אחורה...
סליחה, אתה אחרון?
שמחת תורה: כן
יופי, אז אתה אחריי...
אני נוסע עכשיו הביתה
השעה היא בין לילה לבוקר
אני נוסע אחרי 
אורות אדומים שמכוונים 
אותי ליעד, לבסיס האם
אני מעביר בראש את מה שהיה
חושב על מי שהיה
חושב על איך שהיה
אני יודע שלא אשתנה
אני יודע שלא אוכל לזייף
זה מי שאני ואיני יודע אחרת
ברור לי שאני מפסיד כל יום
חברים ורגעים
חוויות והזדמנויות
דווקא כשאני צריך את האומץ
כשאני צריך לצאת מהשריון שלי
מגיע הקיפאון
ביישנות קוראים לזה
רגישות היא הברכה שלי
רגישות היא הקללה שלי
אם אתם רואים אותי
ולא אמרתי שלום
לחצתי יד או נתתי חיבוק
זה לא בגלל שאני לא רוצה
זה בגלל שאני לא יודע איך...
אז תנו לי כאפה ותעירו אותי
אני לא אתלונן...
אנחנו יושבים במסעדה
כמה חברים
אני לידך
ואתה לידי
אני מנסה לרמוז לך
אבל אתה עסוק בבלונדה לידך
אנחנו מכירים לא מהיום
אבל עכשיו זה רשמי
ושוב אני מנסה לתפוס
את תשומת לבך
ואתה? אתה עם הבלונדה
אולי תהיה קצת איתי?
אני אומר לעצמי
אבל לך יש דברים
חשובים יותר בראש
אז אני מחליט לעשות מעשה
אני קם
רוכן מעליך
ולוקח את המלח בעצמי...
את לא פה
וזה מרגיש כמו
לרוץ באוויר
כמו בסרטים המצויירים
שנשמטת הקרקע מתחת
לרגליו של השועל
שרודף אחרי הביפ ביפ
ואז את באה ואוספת אותי
מפי התהום, מחבקת
מחזקת
מנגבת לי את הדמעות
ואני נבוך
זה לא אני שאמור לבכות
זה לא אני שאמור לרוץ באוויר
אני הוא זה שאמור לאסוף אותך
אני הוא זה שאמור לחזק אותך
לפעמים אני חושב שהלב שלי
עשוי ממרשמלו
והוא נצלה מהאש של עצמו
אבל הוא מתוק, רך ונימוך
ובצבע כחול נייבי, גברי
נפגש עם חברים ושותק
שותים
מעשנים
מדברים
ואני שותק
אוכלים
צוחקים
בוכים מצחוק
ואני שותק
אני לא שותק מאוצר מילים חסר
או מתוך טיפשות
אני שותק כי אני מקשיב לכם
רוצה לחוות אתכם!
ממני שמעתי כבר מספיק....
(תירוץ טוב?)
ההר ניצב מולי 
או שאני ניצב מולו
תחתיו
למרגלותיו
אני יכול לכבוש אותו
כבשתי אותו כבר
בעבר
אבל אני קפוא
איני מסוגל לזוז
אני יודע שהצעד הראשון
הוא הכי קשה
אילו רק היה מי שיעשה עבורי
את הצעד הזה
אבל לא
זה שלי
רגליים, קדימה צעד!
ההשראה שלי לכתיבה, הלוואי ויום אחד אתקרב לרמה הזאת...
אתגר קרת, הסיפור על כריכת הספר צינורות!
עגלה עמוסה לעייפה
עושה דרכה לשוק
עם תבואתי, עם תנובתי
עם יבולי
אמכור מרכולתי
מצרכים לשבת
אקנה לך אהובתי
לא בורכה סחורתי
ולא מצוייה הפרוטה בכיסי
אמכור שמלתי
להביא לך פת וסולת
ברכני אלי את ביתי ומשפחתי
ששבת מנוחה
שבת של ברכה
תישרה על משכני
גם אני מכור
מכור לכפיים 
ולטפיחות על השכם
מכור לחיבוק וירטואלי
שבא לפעמים
על חשבון חיבוק אמתי
מכור לצליל התראה
וכשהוא נעדר
מגיע הקריז
גבות משורטטות
אוזניים מאזינות
שפתיים חושניות
עיניי שקד עצומות
כך בשבת 
אני מביט בך בשנתך
מטעין את הזכרון החזותי
לשבוע החדש
אנחנו יושבים בארוחה משפחתית
המולה סביבנו
ילדים, זקנים וטף
כל אחד מנסה לתפוס
את האוויר ולמלאו
במילותיו הוא
רק שנינו שותקים
אני מביט בך
ואת בי
לא צריכים מילים
המבט אומר הכל
אני נדהם ממך כל יום מחדש
וליבי הולם בחוזקה
אני נותן לך מבט של
"אני אוהב אותך"
ואת מבינה
העיניים שלך אומרות גם אני
וזה מספיק
אני נמס
יש לי אשה
טוב היא לא ממש שלי
אבל קצת כן
כמו שאני קצת שלה...
כל בוקר אני רואה אותה
היא מחייכת אליי
לפעמים דומעת
עיניה מדברות אליי
מספרות לי על יומה
ואני?
אני רואה אותי דרכה
בעיניה
ורואה איך יהיה יומי
אם מחוייך ואם לאו
אם מרוגש ואם פחות
יום ספורט או יום ים
הכל בעיניה
ואולי בעצם
היא סוג של נביאה
ואולי היא נביאה
של נבואה שמגשימה את עצמה

יום שני, 6 באוקטובר 2014

נדודיי שינה של כותב/סופר/משורר
מחפש רעיון
מחפש השראה
מחפש מילים
חיפשתי כבר בכל מקום
איפה לא חיפשתי?
מתחת למיטה
ומצאתי!
מצאתי את השכן....
את מספרת לי איך הוא שבר לך את הלב
והשאיר אותך רסיסים
איך גרמת לעצמך לשכוח אותו
לשרוף את התמונות שבהן הוא מופיע
יצאת לשתות והכרת שם את הקורבן
הבא והיום אתם יוצאים
ומוציאים לקודם את העיניים
ואני מקשיב לך ומניד את ראשי מידי
פעם, ספק להסכמה ספק מנימוס
או שאולי זה בגלל המוזיקה
שמלווה אותך
ואחרי ששמעתי את הסיפור
איזה שלוש פעמים רצוף
אני מכבה את נגן המוזיקה
מסיר את האוזניות וחוזר למציאות.
היא:
אני רואה אותך
מבצבץ מתחת למיטה,
גלמוד ובודד
מעלה לך אבק
רק אחת לתקופה נשלף
לצורך חוות דעת וחסר לך
שהיא תהיה שלילית
אחרת אתה חוזר לאפילה
לעוד תקופה בלתי מוגבלת
עד שתאמר לי את שארצה לשמוע
אתה אומר שאני גדולה?
סה"כ יש לי עצמות כבדות...
הוא:
תקופת החגים קשה לי במיוחד
אחרי תרדמה ארוכה היא מוציאה
אותי ממתחת למיטה
מצפה ממני לומר לה מילים יפות
מלטפות ומתחנפות
זאת לא תקופה קלה גם לה
עלתה קילו או שניים
ועכשיו אני צריך לבשר לה
את שחששה ממנו
אבל אני לא יודע לשקר
מדוייק כמו שעון שווייצרי
ובלי רגשות
זה לא אישי
היא בשבילי רק מסה
תכלס אני הלב
אני הבטן הרכה
אני הכספת של כל היקר לך
וכל מה שבעלך לא מבין
אני בור ללא תחתית
מלא באהבה
*מגירת הנעליים שלך
הכרנו באוטובוס
טוב לא ממש הכרנו
יותר נפגשנו
האמת ישבת מולי באוטובוס
ואני ביישן אז לא דיברנו
למרות שלא הייתה סיבה אמתית
שנדבר, סה"כ אנחנו לא מכירים
אז אין סיבה בכלל שנדבר
אבל אני עם משקפיי שמש שהסתירו
לי את העיניים ואזניות שניגנו לי
איזשהו שיר של רוק רחוק
ושמרו אותי כאילו מרוחק
המצאתי לך סיפור חיים
את בחורה צעירה שילדה בגיל צעיר
צעיר מאוד, צעיר מדי
יש לך ילד, הוא בן שלוש עכשיו
ועזבתם את הבית כי בן זוגך הבן זונה
הרביץ לך ועכשיו אתם פה מולי באוטובוס,
את והילד וגור כלבים קטן
ואת מחייכת לחלון אל עבר חיים
חדשים ועתיד טוב יותר
והפנס בעיינך מאיר לך את הדרך...
יושב בחדר המתנה
מביט ברצפה
רק לא ליצור קשר עין
מחפש נקודה לבהות בה
היא עושה לי שלום
עם טבעת זהב או דמויי
האצבע האמצעים ברגל
שמולי קורצת לי
האמת שאני חושב שלכל האצבעות
ברגל קוראים בהונות
אבל זה פחות סקסי...
אני מתאהב באצבע הזאת
נראית אלגנטית
עם קעקוע של גולגולת קטנה
וציפורניים מסודרות ומטופחות
רק דבר אחד מפריע לי
שערות קטנות שמבצבצות
מכפכפי הוויאנס הירוקים
אני מרים את הראש ומבין
הוא נועץ בי מבטים עכשיו...
אני רקדן מטורף
נע בזריזות 
מתופף כמו בנעלי סטפס
אני רוקד ומנגן
המנגינה יפה
והיא מגיעה ישר מהלב
אני רקדן ואני מנגן
מתופף עם אצבעות מיומנות
על המקלדת
כותב את מנגינות נפשי