יום שני, 22 בספטמבר 2014

זה לילה ראשון של בציר
אין זכר לירח
הבדידות מרחפת באוויר
חודרת פנימה לבטן
והופכת אותה
וכמו תמיד כשחשוך ולבד
הכוכבים זורחים כמו כדור דיסקו
אני מביט בהם
הם אינסופיים
אני מביט בהם ומחפש אותך
תוהה לעצמי
האם אתה צופה בי
האם אתה גאה בי
האם אתה שומר עליי
אני מבין שזאת מחשבה ילדותית
אבל לידך
אני תמיד אשאר ילד בן 6
ואתה תמיד תשאר אבא בן 32

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה