Follow by Email

יום שני, 22 בספטמבר 2014


אדם מושלם 
רק בעיני עצמו
חיצוניות היא קליפה
היא תחפושת
מה שווה כל היופי הזה
אם מתחת הכל רקוב
היופי האמתי מוקרן החוצה
לפנים
דרך הנשמה
New album 'Love In The Future' available now on iTunes:http://smarturl.it/LoveInTheFutureDXDownload "You & I" on iTunes:http://smarturl.it/JLYouAndI Downlo...
YOUTUBE.COM

יכול להיות שאני פרנואיד
אבל יש לי תחושה
שהוא עוקב אחריי 
לכל מקום
עשיתי לו הטעיות
נכנסתי לסמטאות אפלות
של עצב ויגון
עליתי על גלגל ענק
של שמחה ושעשוע
והוא אחריי
שרתי שירים
צילמתי צילומים
והוא אחריי
פניתי אליו ואמרתי
"היי, למה אתה עוקב אחרי"
הוא ענה לי
"סליחה, באשר תלך אלך"
הקשיתי עליו "מה סליחה? אני מעניין אותך?
אתה בכלל יודע מי אני?'
"לא" הוא ענה "זה לא חשוב לי
אני בסך הכל לייק מנומס"...
"תמשיך ככה" אמרתי לו...
אפשר לסכם שנה?
אז התחלתי לכתוב השנה
זה התחיל מלכתוב על ריצה
זה נתן לי מוטיבציה לרוץ
מסתבר שבכל ריצה 
יש על מה לכתוב
כשנגמרו לי הרעיונות
נרשמתי למרתון
שנתן לי ארבעה חודשים
של כתיבה רצופה
אחרי המלצת מאקו על
"אנשים שיעשו את הפיד שלכם
למקום מצחיק יותר"
צירפתי חברים חדשים
או אולי הצטרפתי חדש
אצל חברים שהסכימו
קיבלתי המלצות
על נשים מצחיקות בפייס
שמשום מה אישרו איתי חברות
התחלתי לכתוב חופשי
סיפורים ושירים
שטויות והגיגים
בלי מחסומים
ובלי מעצורים
מצאתי חברים נפלאים
שכיף לפרגן להם
וכיף להתפרגן מהם
אז לכם חברים
שנה טובה
שנת שלום ושלווה
שנת שגשוג וצמיחה
שנה של רעיונות חדשים
שנה של עלייה למצייצים!
הפער בין עצב לשמחה
בין אהבה לאכזבה
הוא לפעמים רק חיוך
השריפה שבפנים
הבטן המתהפכת
הדמעות והבכי
הם זהים בשני המקרים
אני בוכה וצוחק
אוהב וכואב
מי שלא כאב באמת
פעם אחת לפחות
לא יידע אהבה אמתית מהי!
אני הולך במסדרון
ורואה תמונה שלך
אני מביט בך
כשלא רואים
אני מחפש דמיון
ואני לא טוב בזה
מחפש רמז
מחפש סימן
אומרים שאנחנו דומים
אני לא רואה את זה
אבל אני יודע
שעצם המפגש
היומיומי במסדרון
הספציפי הזה
מעיד כמה אנחנו דומים
כמה זה סימלי
שאני הולך בדרכך
אני צועד בשבילים
בהם צעדת אתה
אני עובד בשדות
אותם עיבדת
קוטף פירות
מהעצים אותם נטעת!
ביום אחרי ראש השנה
לפני 29 שנים אבא שלי מת
הוא נהרג בתאונת עבודה
אבא היה בעל תעודת חשמלאי 
והתנדב לאתר תקלת חשמל בלולים
במושב, הוא עלה על סולם לשנאי על עמוד מתח גבוה,
מסיבה כלשהי הוא מעד
וכדי לייצב את עצמו, באינסטינקט
אחז בטעות בכבל מתח חי
התחשמל ונפל, הסוף ידוע...
את השיר "לאבא שלי יש סולם מגיע כמעט עד שמיים" מעולם לא שרתי
וכנראה גם לא אשיר
כי לאבא שלי היה סולם והוא מגיע עד השמיים

 ובכל פעם שאנסה לשיר את השיר הזה איחנק, שום דבר נגד השיר
אני פשוט נגד סולמות לשמיים.
את לא אומרת כלום
רק מעפעפת
זה מספיק
אני מבין
את בסלון
אני כבר במיטה
אני שולח לך הודעה
"בואי עכשיו, המיטה כבר חמה"
את עונה "כבר באה"
ואני מחזיק את עצמי
לא להירדם
אני רוצה לקבל אותך
אני רוצה להירדם
מחוייך ולא מתגעגע
שבע ולא רעב
רעב אלייך
יאללה בואי!
שתלתי בגינה
פרחים רבים
מגוונים
איני זוכר כמה
איני זוכר איפה
איני זוכר איזה
כל פרח
שמתגלה לי
כאילו מחדש
ממלא אותי שמחה
ממלא אותי גאווה
ממלא אותי
*מוקדש לכם, חברי לפייס
חזרתי הביתה מאוחר
עייף ורצוץ
ללא כוחות 
פיזיים
ונפשיים
הבית היה שקט
הרגשתי בודד
הגעתי מותש
לא הייתי אני
הייתי חצי בנאדם
נכנסתי אלייך
למיטה
עכשיו אני שלם
כותב שיר עצוב
ומפרסם בפייס
חייכנית אחת מגיבה "עצוב"
אחד עם כוס בירה ביד אומר "ריגשת"
פוקימון מסמן לי לייק
ונסיכה לא מזוהה מציירת לי לב...
ואני לא מאמין להם
איך אוכל
אם סופרמן מגיב לי "חלש"

נשקי אותי טוב
נשקי אותי רטוב
את אומרת
אני רוצה אותך קרוב
את לוחשת לי
אותך אני אוהבת
אני עונה אוהב
זה מרגיש כמו חלום
ואני לא רוצה להתעורר
להמשיך לחלום אותך
להמשיך לחלום איתך
משינה יגיעו עם "עסקי הרוקנ'רול" ל"זאפה אמפי שוני" עם אורח מיוחד - אסף אמדורסקי ביום חמישי 16/6/2011 כרטיסים ניתן לרכוש באתר הזאפה: http://www.zappa-club.co.i...
YOUTUBE.COM


העצב התנחל אצלי בסלון
רמזתי בעדינות שפה לא מלון
שהתנחלות זה לא חוקי
שהגרון שלי 
לא יכול להכיל כדור גולף
העצב צחק עליי
אמר שנה טובה וחג שמח
באתי לבלות אתך את החגים
אבל יש לי אורחים אמרתי
אתה לא תרגיש בי (בעצם אולי כן)
הוא אמר וגיחך
העצב עושה בי שמות
ולי אין תגובה
רק בכי
לפעמים אני נזכר איך שהיינו מדברים שני עלים נידפים ברוח מחזרים על הפתחים לפעמים אני חולם עלייך ובחלום אתה צוחק מה אני בכלל עושה פה אתה אומר ומתרחק מלאכים נופל...
YOUTUBE.COM

אילו רק יכולתי
הייתי לוקח ממך 
את כל הסבל
הפיזי והנפשי
וסובל בשביל שניינו
הייתי מגן עלייך מבני האדם
מגן עלייך מרוע
מגן עלייך מכאב!
YOUTUBE.COM

זה לילה ראשון של בציר
אין זכר לירח
הבדידות מרחפת באוויר
חודרת פנימה לבטן
והופכת אותה
וכמו תמיד כשחשוך ולבד
הכוכבים זורחים כמו כדור דיסקו
אני מביט בהם
הם אינסופיים
אני מביט בהם ומחפש אותך
תוהה לעצמי
האם אתה צופה בי
האם אתה גאה בי
האם אתה שומר עליי
אני מבין שזאת מחשבה ילדותית
אבל לידך
אני תמיד אשאר ילד בן 6
ואתה תמיד תשאר אבא בן 32
אחיות זה בשבילכן! Dana Danos Shani Shtalryd
  
יש נשמות
שמהרגע הראשון ברור
שנועדו להפגש
להתאחד
זה רק עניין של זמן ומקום
עד שהיקום מתכווץ
ומפגיש בין השתיים
כשנשמות הן תאומות
אין צורך במילים
בשביל לדעת שזה זה
שיש חיבור אמתי וטהור
זאת לא התאהבות
זאת אהבה
אהבה טהורה ונקייה!
"שירים בהזמנה" מוקדש באהבה לאלי וילנאי
אני אדם פשוט
מתפרנס בכבוד
מביא אוכל הביתה
אבל לא בעל ממון
עובד קשה
להביא אוכל לילדים
בכל יום בחצות היום
כשהשמש קופחת
אני יוצא להפסקה
מתיישב על המדרגות
עם קופסאת האוכל
ופותח אותה כמו שילד
פותח מתנה ביום הולדת
בציפייה אל הלא נודע
אני מוציא כריך עטוף במפית
ומציץ פנימה בין הפרוסות
בודק במה פינקה אותי הפעם
אהבת חיי
זו העת שבה אני מרגיש
כמו האיש הכי חשוב
האיש הכי אהוב
מלך לרגע!
"שירים בהזמנה" מוקדש באהבה לוורד נורי
בכל ערב לפני שקיעה
היא יורדת לחוף
פוסעת יחפה על קו המים
משחקת עם הגלים תופסת
גל סורר תופס את רגלה
ומלטף את עורה השחום
החול חודר לה
בין אצבעות הרגליים
ומעביר בה צמרמורת
היא עוצרת
מביטה בשמש הצוללת למים
רוח מערבית תביא עימה
ריחות ממעבר לים
מעורבים בריחות של מלח ודגים
היא בטוחה שהיא מצליחה
להריח אותו
רק ביום שישי
היא אינה יורדת לחוף
ביום שישי היא אופה עוגה
שתהיה לו כשיחזור מההפלגה
ובלילה אחרי שהסבו לשולחן זוגי
עם פת לחם ויין
הוא ישא אותה
בזרועות חסונות, שזופות
לחדר השינה
הם יעשו אהבה
בחלון פתוח
והרוח תלטף אותם ברכות
כשתקום בבוקר
המיטה תהיה שוב שלה
עד לערב שישי הבא...
"שירים בהזמנה" מוקדש לאיתי מן
אני כמו קריקטוריסט
מצייר אתכם על דף
מעביר אליו תכונות
ומשאלות
תחביבים ועיסוקים
מוסיף פה רגש
ושם הומור וציניות
צובע בצבעי גוף
את כל אחד לגופו
רק תנו לי רקע
ואני אשלים עליו תמונה
בסיוריי על קירותיכם
בתוך ראשיכם
אני מגלה אנשים מרגשים
אנשים אמתיים
אנשים שהם יותר מלייק
או תמונה
אנשים שהם נשמה!
"שירים בהזמנה" מוקדש באהבה ל
Lital Malach Ganir
כשאני כותבת אני מתנתקת
מטיילת בעולמות מקבילים
כאלה שלא באמת קיימים
אני נכנסת למדיטציה
כותבת בשצף קצף
ולא חוששת מה יחשבו
או מה יגידו
מתנתקת מהגוף
ומתחברת רק לנפש
כי חיבור אמתי
הוא של נפש בנפש
כשאני כותבת אני חיה
חיה את המציאות
חיה את החלום
את השמחה ואת הכאב
כשאני כותבת אני חולמת
חולמת שאני עם
רגליים על הקרקע
חולמת שאני עפה
עפה גבוה
עפה כמו ציפור
אני כותבת כמו שאני חיה
ובשבילי השמיים הם לא גבול!
"שירים בהזמנה" מוקדש ל Irit Levkovich
מכל הלב! 
אני רואה אותה
אשה, לב!
אשה של בית וילדים
אשה של חיבוק ונשיקה
אשה של חיוך
ולפעמים גם בכי
אני רואה אותה
אשה של נתינה טוטאלית
אשה של משפחה
של חברים
אשה שהיא אמא
אמא של ילדים
אמא שהיא כולה שמחה
שמחה בנמצא
ולא חיפוש אחרי מה שלא נמצא
אשה שהיא לב!
"שירים בהזמנה" מוקדש ל Daphie Angel המלכה!
אנחנו יושבים סביב
שולחן פוקר מטאפורי
אני שומר על הקלפים 
קרוב לחזה
אם יש הגדרה לפוקר פייס
זה אני
שריר בפנים לא זז
אם מישהו ינסה
להפוך קלף לא במקום
לא בתורו
יקבל סכין ביד
כולם בטוחים שאני פול האוס
כולם בטוחים שיש לי אסים בשרוול
כשהאמת היא שאין לי כלום
אני מבלף מקצועי
רק מי שיגיע לגמר
רק מי שיגיע איתי למעמד
חשיפת הקלפים
יראה מה יש לי באמת
וגם זה יהיה אחרי שהוא
ימחל על כבודו
ויוותר על קלפיו שלו קודם...
"שירים בהזמנה" מוקדש לטל
ולפעמים
כשאנחנו רוצים רומנטי
אנחנו הולכים לצוק 
מעל הים
להביט בשקיעה
אבל לא ממש
אנחנו עם הגב לים
רואים איך הצל שלנו גדל
רואים איך הצל שלי
מתקרב לצל שלך
וכאילו נושק לו
ואני מנצל את ה"רגע"
והופך לצל של הצל שלי
ונושק לך 
— עם ‏‎Tal Bar-lin‎‏.
לכל אחד (אני מאמין)
יש את השיר הזה
שבא פתאום
משום מקום
והופך את הבטן
מספיקה מילה
צליל
תו
בשביל שיהיה חיבור
שירוצו תמונות וארועים בראש
ורגש שזולג ומרטיב לחיים...

"שירים בהזמנה" באהבה ל Racheli Wiezman
אני רואה אותך שם
מברכת על הנרות
עוברת ילד ילד
לפי הגיל
מניחה יד חמה מלטפת
על ראש כל אחד ואחד מהם
ומברכת אותם
ברכה שרק אמא יכולה לברך
בינתיים אני מסיים להתארגן
נושק לך והולך לבית כנסת
עם העדר הקטן שלנו
אני יודע שכשנחזור מבית כנסת
יקבל אותנו בית שבתי לחלוטין
שולחן ערוך למופת
עם חלות ויין
ואז נשיר כולנו "שלום עליכם"
ו"אשת חיל"
ואני אדע
יש לי אשת חיל!
שירים בהזמנה, מוקדש לסיגל ארביב באהבה!
יקיצה!
התעוררתי מוקדם
מוקדם מידי
נוט טו סלף
ללכת להבדק במרפאת שינה...
פעם ראשונה שאני מקדימה את השעון
אבל אם כבר התעוררתי
לא אקום?
אז יש לי זמן
לא רגילים לראות אותי
בעבודה כל כך מוקדם
הלכתי להתקלח ואפילו חפפתי
הכנתי ארוחת בוקר מפנקת
עם ביצי בנדיקט
וסלט קצוץ כמו שאני אוהבת
קפה עם העיתון ואפשר לצאת
אני נכנסת לאוטו
והטרנטה לא מניע
טוב יש לי זמן
אני אתפוס מונית
או אוטובוס
מחכה בתחנה
חמש, עשר, עשרים דקות
וכלום, אין זכר למונית
ולא לאוטובוס
כשלא הולך הולכים
התחלתי לצעוד לעבודה
עם המזל שלי התחיל לרדת גשם
מה גשם?
ברד!
מה ברד?
יש לי טלפון...
אני: הלו?
-סיגלי זאת אמא...
התעוררת כבר?
אני: כן התעוררתי, מהר אמא יורד
עליי מבול פה...
-סיגלי את חולה? מה את עושה בחוץ בשבת בבוקר?
אני: (סעמממק)
במסגרת "שירים בהזמנה"
שוב מוקדש ל Nili Uziel. כרבולת!
ארגנו מסיבת הפתעה לחבר
חבר טוב, מגיע לו
שמרנו על המסיבה בסוד
במשך שבועות
חוץ מכמה בודדים
שהיו שותפי סוד
אף אחד לא ידע
ערב הארוע
כולם התחילו להתאסף
מביאים כיבוד
גרעינים, סלטים
ושתיה בשפע...
מתחבאים מאחורי ערימות חציר
ממתינים שיגיע חתן השמחה
פתאום קוקו
הפנקיסט האידיוט הזה
מתחיל לצרוח...
אני אשחט אותך!
צעק עליו חומי...
מה אתה נובח?
הוא חמור, אין מצב שהוא יגלה
קוקו ניסה להסביר...
וחוץ מזה שאני הגבר פה
ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות...
קוקו פעם אחרונה שאתה עושה את זה
אני ככה קרוב לגלח לך את המוהיקן!
אמרתי לו...
החמור הזה בסוף לא הגיע
הוא חשב שנפגשים במזרחית
ואנחנו בכלל חיכינו בסינית
חמור!
במסגרת "שירים בהזמנה"
מוקדש ל Maya Halowani המקסימה
אלה הם ימי סוף הקיץ
תחילת הסתיו
ימי תוגה
השמש שוקעת מוקדם
וזורחת מאוחר
הילדים מתכסים בשמיכה עבה
ורוח קרירה מעבירה צמרמורת
מזקירה את שערות הידיים
ומזכירה שהחגים בפתח
זוהי התקופה האהובה עליי
אני כמו זרעון בגומה
מחכה לגשם ראשון
שיטע בי תקווה
שיתן בי חיים
היום אני זרעון קטן ואפור
מחר, אחרי שאמא אדמה
תרווה את צמאונה
אנבט, אצמח, אפרח
ואהיה לפרח
הפרח בגני...
במסגרת "שירים בהזמנה"
"פרפר בגינה" מוקדש ל Nili Uziel
תהיה יפה ותשתוק...
כמה פשוט הוא 
המקום שלי בעולם
אל תעשה עניין מכלום
פשוט תהיה יפה ותשתוק
ימיי ספורים, ככל הנראה
לא אזכה להגיע לסוף השבוע
השלמתי עם הבשורה
אם זה היעוד שלי
כל שמעניין אותי בינתיים
להשתולל עם המתוקים
כי החיים קצרים
ואני לא דופק חשבון
אז לתת בראש וכמה שיותר
אני מסתובב בגינה
קולט איזו יפיופה
מרפרף קצת מסביבה
ומתיישב...
מסתכל לה בעיניים
How you doing?
אני שואל בלי מילים
אבא שלך גנן?
מה פרח שכמוך עושה עם פרפר
נהנתן שכמוני?
אז אחרי שאני מפרה אותה
מנער את עצמי ועובר לפרח הבא
במחשבה לאחור פרח זה זכר
אז מה זה אומר עליי?
שאני פרפר עליז בגינה?
שיהיה, חיים פעם אח....
במסגרת שירים בהזמנה, מוקדש לאחת והיחידה Simma Hendrickson תלתלים!
עוד בילדותי הייתי מתוסבכת בגללו
סוג של ברווזון מכוער
כל הבנות היו עם שיער חלק
בלונדיני או שחור
חום או ג'ינג'י
בתסרוקות שונות
כי שיער חלק
הוא כחומר ביד היוצר
ומתולתל?
הוא יש לו חיים משלו...
קוצים שנתפסים בו
ברחשים ומעופפים שונים ומשונים
שנלכדים בתוכו
כמה עקיצות שחטפתי
מצרעות שניסו לצאת ולא הצליחו
וגם לסדר אותו אי אפשר
בעוד ששיער חלק אפשר לסרק
לפנפן, לאסוף או לקלוע לצמה
מתולתל הוא או מנופח כמו אבו נפחא
או קרחת...
אז הייתי דחויה שמנמונת חמודה
אבל רק חמודה...
עד שהגיע גיל ההתבגרות
פתאום התחלתי לצמוח
להתייפות ולהיראות כמו אשה
אמא לחצה אז ניסיתי קצת משחק
ובעקבות המשחק לדוגמנות
ובשיא השיאים
כשעמדתי על בימת מיס יוניברס
כשהעניקו לי זר ענק
ונזר זהב משובץ יהלומים (דמוי)
שינוח על רעמת תלתלים זהובה
הקדשתי את הזכייה להורי ולמדינה
והקדשתי לכל הילדים שלעגו לי
אצבע משולשת מונפת אל על....

יום שני, 15 בספטמבר 2014

הפעם הבאה שהצטלבו דרכינו
הייתה במסיבה אצל חבר
זיהיתי אותה מיד
לה לקח רגע להבחין בי
ניגשתי אליה למרות שהרגשתי
שלא מגיע לה
אבל היא הייתה חלומו של כל גבר
יפה, עיניים ירוקות כמו של חתול
שיער באורך מדוייק, כזה כמו בז'ורנלים, וגוון עור שזוף כמו עוף
שנצלה בקפידה בתנור
"חיפשתי אותך" אמרתי לה
"במשך שנה כמעט"!
"אני מצטערת" היא אמרה
"באת לי בזמן לא טוב, האמת שגם
עכשיו לא ממש נוח לי שבאת, הקרירות שלך מקפיאה אותי,
אתה כולך סערות, ברקים ורעמים"
היא פירטה...
"אני מצטער, אבל עכשיו תורי,
יש לי תפקיד חמישה חודשים ובשאר
הזמן אני נודד בעולם"
ניסיתי להסביר...
"זה לא אתה, זאת אני, אני פציפיסטית ואתה גנרל, חורף"....
מכתב לבתי!
בואי מראש נצא מנקודת הנחה
שאת מלכה!
בעצם אמא שלך מלכה, את נסיכה!
וכיאה לנסיכה
יש כמה דברים שעלייך לזכור!
תני כבוד לעצמך, בלבוש ובהתנהגות
אל תנהגי באחרים בצורה שהייתה פוגעת בך.
תאמיני בעצמך, תמיד יהיו אנשים שינסו להקטין אותך,
תזכרי שאת חכמה, שנונה, מצחיקה ונשמה טובה,
מי שיכיר אותך יידע!
אל תתעסקי יותר מידי בחיצוניות
את יפה, הכי יפה, אבל הכי חשוב
את יפה מבפנים.
משקל והיקפים אינם מדד ליופי
ויופי אינו מביא אהבה
תהיי את ומילה שלי, מי שלא יתאהב בך,
אינו ראוי לזכות בלבך!
הגוף שלך הוא רק שלך ואין לאף אחד
זכות לגעת בו ללא רשותך
תהיי רק עם מי שעושה לך טוב
ומי שלא, התרחקי ממנו
תהיי נאמנה לעצמך
אל תנסי להיות מישהי אחרת
כל שקר סופו להתגלות
אל תתני לאף אחד לגרום לך לבכות
מי שגורם לך לבכות
לא אכפת לו ממך
אל תשכחי
את נסיכה ולנסיכה מגיע הטוב ביותר!
ואם יש בעיות תקראי לי
אני פה תמיד בשבילך, אוהב תמיד!
אבא.
אמרת שזה נגמר בינינו
אמרת שאת לא יכולה להכיל אותי
אמרת לי 
"תשאיר מחר את המפתח על השולחן
תטרוק אחריך את הדלת
ותצא לי מהלב"
למחרת השארתי את המפתחות
על השולחן כמו שביקשת
השארתי גם תמונה שלנו ביחד
מחובקים ומחייכים
והשארתי את הלב שלך
הרי אין לי עניין בליבך
אם אינך רוצה בי
אם את לא מרגישה כלום כלפיי
כתבתי לך מכתב
שאני מצטער שזה נגמר
וביקשתי שתחזירי לי גם את
את הלב, אבל את לא
אם כשהיינו יחד שיחקת בו
אז עכשיו....
להיות לבד כשליבי בידך
זה להיות בלי ולהרגיש עם
כשעברתי על פניך
והיית עם הקורבן התורן
היית מבחינה בי
מכניסה יד לתיק
וצובטת לי בלב
צובטת חזק
והלילות, אוי הלילות
שמרת את הלב בפורמלין
וזה שורף
בכל הגוף זה שורף
יום אחד את פשוט תזנחי אותו
אחרי שתשברי אותו
ואני אסתובב בעולם
פשוט חליפת אדם
ללא נשמה
ללא תכלית
ללא לב
את חיה בכלוב מזהב
לא חסר בו כלום בכלוב
יש אוכל בשפע
ומים וגם כמה נדנדות
והכלוב הוא מזהב
יש בו קצת מרחב תעופה
אך כשתרצי לעוף קצת
מחוץ למסגרת
ישר תיחסמי בכלוב מזהב
יום אחד תפתח הדלת
ותעופי לך
אמנם זהב לא יהיה לך
אבל יהיה לך דרור
ופתאום תגלי כמה יפה את עפה
פתאום תגלי כמה את אוהבת
לעוף
מתכונן לשינה
מסדר את המטבח
ומדיח את הכלים
מצחצח את הסלון
אחרי כדורסל
בערב עם חברים
מתקלח ומנקה אפילו
מאחורי האזניים
קורא ספר ומכבה את האור
בבוקר אחרי ספורט
מכין לנו קפה
ומביא את העיתון מהדלת
את הכל עשיתי כמו שביקשת
כמו שאמרת
עדיף מאוחר מאף פעם
צדקת כשאמרת
שבסוף אצטער כשתלכי
צדקת כשאמרת
שיותר נעים נקי
לפחות החדשה קוצרת
את הפירות שאת זרעת בי
זאת עונת הובלת הבקר
אצלנו בחווה
אוספים את העדר מהמרעה
מסמנים, מחסנים וסופרים
את העגלים החדשים
הפעם הבאה שהעדר ייאסף
תהיה כשיגיע זמנם
של העגלים להיגמל מהאמהות
התקופה הזאת היא סוג של חגיגה
כמו משתה ארוך
ביום עובדים, עובדים קשה
ובלילה אוכלים, מנגנים ורוקדים
מסביב למדורה, שותים קפה מהביל
ומספרים סיפוריי מסעות
אבא מספר בפעם המי יודע כמה
איך הכיר את אמא
שניהלה מסבאה בעיירה הסמוכה
ובערב אחד, חשוך מאוד
כשהיה במהלך רכיבה ארוכה
בחיפוש אחר עדר פרים שהתפזר
כשחיפש מקום לשים ראש ללילה
הוא נכנס למסבאה של אמא
אבא ישר התאהב בה
וכל הלילה הם ישבו ודיברו
עד ששכנע אותה לבוא
איתו לחווה של המשפחה
מאז שאמא נפטרה
אבא לא חזר לעצמו
ביום עובד, משתדל להשאר עסוק
בערב שותה כדי להקהות את הכאב
יושב על כיסא הנדנדה שבמרפסת
וכאילו מחכה לה שתחזור
אבא מספר לי על אמא כל ערב
עד שמתחילות לזלוג הדמעות
ואז הוא עוצר לרגע
מסדיר את הנשימה
ובקול חנוק אומר
"קשקשנו מספיק לערב אחד
עכשיו תלך לישון,
נמשיך בפעם אחרת"....
נמשיך בפעם אחרת!
בוהה בטלפון בשעמום
הוא כבר לא מחדש לי דבר
מחכה למשהו קסום שיקרה
לא יודע מה
משהו מפתיע שירתק אותי
ואז זה קורה
כמו כישוף
כמו אליהו שעלה לשמים
על מרכבות ה'
צליל הודעה
והפנים שלך על המסך במסנג'ר
אני רואה אותך מסתכלת עליי
רואה אותך ומחייך
אני יכול לשבת ככה שעות עכשיו
ולבהות בתמונה שלך בבועה
כי זה כבר לא חשוב מה תגידי
אני רואה אותך
ואני יודע שחשבת עליי
עובדה ששלחת לי הודעה
כעבור כחמש דקות
אני פותח את ההודעה
את כועסת
השארתי אותך בבוקר
עם כל הבלאגן בבית
את כועסת ואני מחייך
אם היית רואה אותי עכשיו
הייתי ישן הלילה במלונה
אני כותב לך
"מצטער מאמי, לא יקרה שוב
אוהב אותך"
הוצאתי לך את הרוח מהעצבים
אני שולח לך אייקון עם לב
ועוד אחד
אחרי הרביעי את מחזירה לי
ככה אנחנו משחקים
"מחניים אייקונים"
ואני נמס...

להגיע לתובנה מרגיש לפעמים
כמו להפגע על ידי רכבת
(לא שיש לי או למישהו נסיון )
עוצמת ההבנה כל כך כבדה
עד שהיא מפילה אותך
כדי שתקום ותתאפס על עצמך
ואז אתה קם חזרה חזק יותר
חכם יותר ומתוסכל יותר
על שלא נפתחו לך העיניים קודם
על הזמן שהלך לאיבוד
על היקום המקביל
שהיית צריך להיות בו
והוא התקיים
אבל עם מישהו אחר
גם אני נזכרתי איפה הייתי
ב 11/09/2001
באותה תקופה עבדתי במסגריה
החבר'ה האזינו לרשת ב'
(נשבע שלא אני)
הייתי באמצע עבודת ריתוך
באחת ההפסקות אני שומע
משהו על מטוס כנראה
שפגע בבניין אחד במנהטן
לא הכרתי אז את "בנייני התאומים"
בתור אייקון
רשת ב' נשמעת תמיד כמו עשור
או שניים אחורה
חשבתי שמדובר בתכנית על
מקרה שקרה בעבר
כשהבנתי שזה בלייב
עזבתי הכל
הלכתי הביתה והתחברתי למסך
התמונות היו מהפנטות, מדהימות,
טראומטיות, בכל מקרה הן נחרטו
בזכרון...
מאז דבר אינו אותו דבר...
אני מסתכל עליה
מדלגת מעמדה לעמדה
מהכיריים למיקסר
לתנור ולכיור
בוחשת וטועמת
נועצת קיסם לבדיקת
מידת עשייה
הריח משגע עד מטריף
של מרק עוף וצלי בקר
עוגת שמרים ופאיי
ואני יושב שם ומביט בה
ובכלל לא חושב על אוכל
אני חושב על בית
על משפחה
על אהבה
על כמה שאני רוצה
לעצור אותה
ולחבק אותה
עד שהיא תגיד די
כי ליד אמא שלי
אני חוזר להיות ילד
ומה בסך הכל ילד צריך?
חיבוק, רק חיבוק!
רבנו
ריב קשה
נאמרו מילים קשות
מילים שלא היו צריכות להאמר
משניי הצדדים
כשנגמר הכוח פשוט שתקנו
אף אחד מהצדדים לא רצה לסגת
להגיד סליחה
טעיתי
לא הייתי צריך לדבר ככה
הבטתי בה
היא עם דמעות בעיניים
ונקרע לי הלב
היא בוכה
בגללי
התקרבתי אליה בהתגנבות
השחלתי יד מתחת לעורפה
וחפנתי אותה לחיקי
בד"כ היינו מסיימים במיטה
הפעם זה היה אחרת
יצאנו למרפסת
עם שתי בירות
התיישבתי על הנדנדה
והיא נשכבה
הניחה ראשה עליי
ונרדמה
עכשיו אני שותה באקראי
משניי בקבוקי בירה
וכותב על האשה הכי יפה שאני מכיר
שישנה עם ראשה מונח על ירכי
וחולמת על איך היא
מכסחת אותי במכות
ואני בסדר עם זה
מגיע לי...
גרמתי לאשה הכי יפה שאני מכיר
לבכות...
איך יכולתם לשכוח?
הרי זה היה ברשימה
חשבתי לעצמי בבוקר
כשקמתי מוקדם וראיתי
שלא קנו לי את הטייסטר צ'וייס
שאני רגיל לשתות
אז הכנתי לי קפה
מר ושחור וחזק
שיתן לי בוקס ויעיר אותי
יצאתי עם הספל למרפסת
כדי לשתות ולנשום את היום החדש
השמש בדיוק עלתה
פרסתי את זרועותיי לצדדים
שאפתי אוויר מלוא הריאות
ונפלטה לי צעקה ס ע מ ק ! ! !
יום חמישי היום!
"מה רבו מעשיך ה'"