שתיים וחצי בלילה
שעה שהבדידות גואה
בבית כולם ישנים
אין עם מי לדבר
אז כותב
על אהבה ושנאה
על שלום ומלחמה
על גברים ונשים
על מי שהייתי ומי שאהיה
כותב עליך
ששוכבת פה לידי
את שעכשיו השמיכה
עולה ויורדת לקצב נשימתך
אני כותב עליך חזק
אני צועק את שמך לדף
מקווה שתתעוררי
אפילו לדקה
תסתובבי אליי
תמתחי את זרועך
על מנת לאסוף אותי אלייך
תישקי לי
תלטפי
ותחזרי לישון
ואני אוסיף עוד שורה
לכתוב
שכבשת אותי שוב
כמו בכל יום
בכל בוקר
בכל שעה
גם עכשיו