יום רביעי, 25 ביוני 2014

עוד נסיעה שגרתית כמו רבות אחרות ביומו של נהג מונית,
לא קל להישאר ערני מאחורי ההגה שעות רבות כל כך
אבל אני רגיל, אני עושה את זה כבר כל כך הרבה שנים
ופיתחתי לי שיטות כדי להישאר בפוקוס.
באחת הנסיעות ביום חם במיוחד מתיישב לי על ההגה זבוב!
איך אתה הגעת לכאן?
אני שואל ספק אותו ספק אותי,
רק שתדע שבדרך כלל אני מועך חבר'ה כמוך,
אבל היום אני משועמם ועם מצב רוח חנון ורחום
אז אתה יכול להישאר...
והוא כאילו הבין כל מילה הסתובב , 
עבר ללוח השעונים ונראה שהוא נהנה מהדרך.
אני מרוצה והוא מרוצה אז מה רע?
סיפרתי לו על עצמי, על הילדות ואחר כך על הצבא,
על חיי הנישואין ועל גירושין.
והוא מידי פעם הנהן בראש כאילו לאשר  שהוא מבין על מה אני מדבר...
אחרי שהרגשתי שנפתחנו קצת הזמנתי אותו לשבת לי על הכתף
ואפילו נתתי לו שם, אמרתי שאם יש לי חיית מחמד חייב להיות לה שם.
קראתי לא "זבולון" אבל זה היה ארוך מידי אז קיצרתי לזבול...
זבול היה שקט רוב הדרך, עד שעברנו באחד המושבים בשרון,
זבול כנראה הריח את זבל הפרות או שסתם היה לו פיפי והתחיל להשתולל,
הוא ריחף מפה לשם וחזרה בלי לנוח לרגע.
בתור אינסטיקט בכל פעם שהרגשתי אותו נוחת עליי נתתי כאפה,
מזל שפספסתי אותו, אחרי כעשר דקות של טירוף כל הגוף שלי נהיה אדום
ובוער מרוב כאפות, תירגע כבר! צעקתי.
איך אני מרגיע אותו שאלתי את עצמי ואז הבריק לי רעיון!
ירדתי לדרך עפר, האטתי את המונית
 ובשנייה שזבול התיישב עליי פתחתי את הדלת,
 צעקתי "תמות נפשי עם זבובים" וקפצתי!
גלגול כמו שלמדנו בקורס צניחה ושקט....
מסתכל ימינה ושמאלה מחפש את זבול, פתאום אני קולט מה עשיתי.
מצאתי אותו מעופף לי מעל הראש,
אספתי אותו אליי, אני מצטער אמרתי לו,
אני מבטיח שזה לא יקרה שוב הבטחתי כמו איזה חבר מכה.
 הנחתי אותו על הכתף וצעדנו לעבר השקיעה.



*אל תנהגו תחת השפעת סמים ואלכוהול...


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה